Wednesday, December 12, 2012

The Making Of Vogue 8615 - העשייה של השמלה השחורה הקטנה



Remember my post on the black Vogue 8615? Well this is a detailed post on the process of making of it. The first pictures were taken before we got our fancy camera, so I decided to style them a bit in black and white. 

 זוכרים את הפוסט שלי על שמלת הווג השחורה? הפעם אני אספר קצת על תהליך העבודה שלי עם הגזרה, שאני יודעת שמעניין חלק מכם. התמונות הראשונות בפוסט צולמו עם האייפון הלא מתקדם שלי, טרם קנינו את המצלמה השווה, אז החלטתי לסגנן אותן עם קצת שחור לבן.




בשלב הראשון אני בדרך כלל פורשת את הגזרה על השולחן. הן מגיעות על דפי נייר דקים וגדולים מדי על מנת לעבוד איתן בקלות ולכן אני גוזרת מסביב לכל חלק, באופן שכולל את כל המידות. הגזרות של החברות הגדולות (חוץ מבורדה) כוללות את הקצוות (aka - seam allowances included) ולכן קוי המיתאר של הגזרה מייצגים כבר את קווי הגזירה. אני אף פעם לא חותכת מידה אחת מתוך הרבות, ומעדיפה לשמור את הגזרה שלמה למקרה שארצה להשתמש במידה אחרת.




לפני שאחליט לאיזה מן הקוים אתיחס, אני משווה בין המידות המדויקות שלי (חזה, מותניים, ירכיים, אורך גב בס"מ) למידות המדויקות שעל גבי הגזרה עצמה. המספרים האלה מופיעים בד"כ באיזור החזה, המותן והירכיים ומציינים את הרוחב של הבגד הגמור (הכולל את התוספת למרווח נשימה ותנועה). אורך הגב יופיע עם שאר האורכים על גבי המעטפה של הגזרה.
אני אחליט לגבי מידה לפי -א. ההעדפות שלי (האם את אוהבת שהבגד שלך יהיה צמוד או רופף יותר בחזה/בטן/ירכיים?) לרוב אני מעדיפה את החלק העליו יותר צמוד ואת החלק התחתון מעט יותר מרווח. ב. מידת הגמישות או "הנתינה" של הבד ("fabric's "give). אם אני משתמשת בבד שיש בו מעט לייקרה או מעצם מבנה סיביו הוא נוטה קצת להתרחב, אעדיף לבחור במידה אחת פחות, או לכל הפחות לוותר לחלוטין על "מרווח נשימה", מכיוון שהנתינה של הבד תתן לי את אותו האפקט. 



כאן אני מקפלת ותופסת עם סיכות את המידה הרלוונטית שלי. במקום להעתיק את הקוים, לקחת סיכון שהנייר הדק יקרע וגם לעשות עבודה כפולה, אני מקפלת פנימה את השוליים של המידות העודפות - בקוי מתאר הישרים של הגזרה. 



המשולשים האלה מסמנים את החלק שבו שני חלקי הגזרה אמורות להפגש בזמן תפירה. אני מוודאה שאחרי שבחרתי במידה הנכונה בחלק הקדמי והאחורי, הזויות (notches) עדיין נפגשות. זה רלוונטי במיוחד במקרים בהם עושים שינוים מסוימים בחלקי הגזרה ואז רוצים לבדוק שההכול עדיין מתחבר. אנחנו יכולים לעשות איזה שינוים שבא לנו, אבל חייבים לבדוק לפני שגוזרים שהזויות שוב מתחברות. לרוב אני נוהגת פשוט לעשות חתך קטן בבד במקום לגזור את המשולש השלם (זה מדויק אף יותר אם עושים את החתך בדיוק באמצע המשולש).


בתמונה הזו רואים את השינוים באורך השרוול שעשיתי בטרם גזרתי אותו. אני מודדת את היד שלי מהנקודה בה הכתף מתחברת לזרוע עד לנקודה בה היתי רוצה שהשרוול יסתיים (במקרה הזה מדובר בשרוול שמסתיים מתחת למרפק). ואני משווה את המספר הזה לאורך גזרת הנייר של השרוול - זיכרו - ללא 1.5 ש"מ של הקצווה הכלולה והתוספת אורך למכפלת השרוול, שגם כלולה בגזרה. האורך של המכפלת בד"כ מצוין על גבי הגזרה עצמה, וכך גם רוחב הקצוות. בגזרות הטובות בדר"כ יופיעו שני קוי רוחב אותם ניתן לקפל פנימה (או לגזור ולהוסיף פיסת נייר- במקרה שמאריכים) זאת בכדי שהשינוי הזה באורך הגזרה לא ישפיע על הצורה הכללית שלה. 



קיפלתי את רוב הקוים של הגזרה, אך את המעוגלים אני עדיין צריכה להעתיק על הבד. באמצעות גלגלת ונייר שעווה אני מעתיקה את הקוים קודם על צד אחד ואח"כ על הצד השני. 



כמו שתיארתי קצת בפוסט הקודם, אני נוהגת לתת תמיכה פנימית לחלק מהשמלות המחויטות שלי. עושים את זה ע"י גזירה וחיבור של שני בדים יחד, שאח"כ מתיחסים אליהם כאילו היו בד אחד. לצורך זה אני משתמשת באורגנזה משי, כותנה או בטיסט חזקים, או כפי שניסיתי לעשות במקרה הזה- בבד שיעניק תמיכה עדינה, כמעט בלתי מורגשת. מטרה היתה לבדוק אם טול יכול לתפקד כ- cotton bobbinet, שאני די בטוחה שהם אותו הדבר. ההבדל היחיד בין הטול שהשתמשתי בו ולבין מה שאני באמת מחפשת הוא רכיב הכותנה. אגב, אם מישהי מכירה מקור טוב לטול מכותנה בת"א, אשמח לשמוע! :)



כאן אתם רואים את החלק העליון של השמלה, עדיין ללא השרוולים שכבר חובר לבטנה. גם את הבטנה גוזרים ע"פ אותה הגזרה, תופרים - (right sides together), הופכים את הבטנה פנימה ומחברים אותה בתפר פנימי לקצווה (רואים את הפס השחור המקביל לצווארון? ), זה כדי שהיא לא תציץ החוצה מתי שבא לה.


כדי להכניס את השרוול לתוך הבגד, יש צורך להכין אותו קודם. בדר"כ החלק העליון, חצי העגול של גזרת השרוול יהיה רחב יותר בכמה ס"מ מהפתח אליו הוא אמור להכנס. זו חידה, אבל יש פתרון. אנחנו עושים מניפולציה קטנה לראש השרוול שנקראת באנגלית- easing the sleeve, בכדי להפוך את הצורה הדו מימדית שלו לתלת מימדית ולהקטין מעט את רוחבו. כאן השתמשתי בטכניקה מעולה והיא חיבור של חתיכת בד אלכסון לשרוול שמכווצת אותו תוך כדי. זו שיטה מעולה שאשמח לפרט ולכתוב עליה יותר, אם תביעו עניין.



השמלה הגמורה עם הבטנה כלפי חוץ. מתחת מציץ ה-horse hair, שנותן צורה למכפלת.


למותן מחוברת במספר מקומות חגורה פנימית, על מנת לחלק באופן שוויוני יותר את משקל החצאית.  בחלק העליון של הרוכסן יש תפסן קטן שעוזר לסגור אותו. הבטנה מחוברת לרוכסן בעבודת יד, וכך גם מחוברת הבטנה של השרוולים בכתפיים. 



ויסקוזה היא אחד הבדים האהובים עלי לצורך עשיית בטנה. בדי בטנה רגילים ממש נוראים בעיני-  עשוים מפוליאסטר, לא נושמים, מכניסים כימיקלים לגוף שלי (קראתי פעם ספר על השפעות לוואי של בדים לא טבעים על הגוף. מפחיד...), לעתים עושים חשמל ופשוט לא נעימים. כשאהיה ממש עשירה אעשה את כל הבטנות שלי ממשי, אך בנתיים ויסקוזה - בד שמיוצר בתהליך טכנולוגי מחומרים טבעים, הוא הבחירה המועדפת עלי. את הבד המטורף הזה קניתי פעם בנחלת בנימין, בעיקר בגלל המגע הנעים שלו. כשראיתי שההדפס הגדול לא עושה עימי חסד החלטתי להכניס אותו לתוך הבגד. שתי ציפורים במכה :).גם נעים למגע העור וגם אני יכולה להציץ עליו עדיין כשאני מתלבשת. 

למה עושים לשמלות בטנה? רובנו רגילות לקנות ברשתות הגדולות, ושם בכלל לא תמיד נראה בטנות. לפעמים זה גם נתפס בעיננו כמשהו שמוסיף עוד שכבה, משמין, מחמם מדי - באקלים האכזרי בין כה וכה שלנו. אך למעשה, בטנה (כשהיא טובה) היא אחד הסממנים לאיכותו של הבגד. ראשית כל מבחינה ויזואלית - היא מסתירה את כל התפרים והחלק הפנימי נראה יפה כמו החיצוני. אבל זה מיילא. תפקיד אחר יותר חשוב שלה- הוא לעזור לבגד "להיתלות" בצורה טובה יותר על הגוף, גם בגלל המשקל של הבד, וגם בגלל התמיכה הנוספת. מעבר לכך היא מונעת הרבה מנטייה להתקמט, סופגת את הזיעה ובכך שומרת על החלק החיצוני של הבד לאורך זמן. כמובן שהיא מוסיפה תחושה של luxury למי שלובש אותה על הגוף (כמובן אם מדובר בבטנה מבד איכותי) והיא יכולה להיות גם אלמנט דקורטיבי או היתולי שמוסיף קריצה קטנה לבגד. בשמלה הזו אין סיכוי שמישהו חוץ ממני יראה את הבטנה, אך אם היתי עושה מעיל או ג'קט היתי דואגת לבחור בבד שמתכתב ומוסיף משהו  לאופי הכללי של הבגד.


טוב, נראה לי שמספיק להיום, כמה אפשר לדבר על שמלה אחת?? :) שיהיה יום מקסים וחג אורים שמח. 



Happy Holidays and don't forget to Vogue  :)





No comments:

Post a Comment

תודה לכל המגיבים :) I love reading your comments!

Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...